Michel Kichka

עמוס היה סטודנט שלי בבצלאל בעבר הרחוק. נכנס לשם מוכשר, כך יצא וכך נשאר
אני אוהב את ההומור הנשכני, השחור והחצוף שלו, ואת הקו הזורם והחופשי
יחד עם ניר מולד ועם גלית גאון כאוצרת, הוא מציג תערוכת קריקטורות שחורות וחורקות,
הציור שעל ההזמנה מסכם את רוח הדברים בצורה אופטימלית: אמן ניצב מול הבד לבן עם אקדח מוצמד ולרכתו, ולצידו בדים מוכתמים בדם מושפרץ של האמנים שקדמו לו. די נדיר לראות הומור שחור שכזה באזורנו. כאן קשה לאנשים לצחוק על המוות. הוא כל כך נוכח. כאן מובילה תרבות השכול